ברשימה זו אני טוען שהתפשטות גישת הצרכנות המודעת במעגלי שמאל היא נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם, עם תפישתו שבחירה צרכנית היא מהות החירות הדמוקרטית. פירטתי טענה דומה, עם דגש מעט שונה, בטור שפרסמתי בעברית ב”שיחה מקומית” בהמשך.
אל הטור בשיחה מקומית (“הצד האנטי-דמוקרטי של הצרכנות המודעת”) >>
אל הרשימה באנגלית (“נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם”) >>