השמאל והאתוס ההרסני של ההקרבה העצמית

רק אחרי שנשחקתי עד דק בפעילות פוליטית הבנתי שתנועות שמוכנות להיאבק לא חייבות לקדש אתוס של הקרבה. במקומו הן צריכות ליצור סביבה שדואגת לכל מי שרוצה לקחת חלק במאבק, מוקירה את אלו שמסכנים את עצמם ודואגת להם לאחר מכן (שיחה מקומית)

המערב הפך את סין ל”ארובה” של העולם ומאשים אותה בזיהום

במערב מאשימים את סין לא רק בהפצת הקורונה אלא גם בהרס האקלים. סין היום מובילה את העולם בפליטת פחמן דו-חמצני, אבל מי שאחראי לכך הוא קודם כל ההון המערבי שחיפש עבודה זולה ותשתיות נוחות (שיחה מקומית)

הקיץ הנוראי של 2014 [אנגלית]

רבים מאיתנו בשמאל שעברנו את קיץ 2014 בישראל – חטיפת הנערים, רצח אבו-חדיר, ומלחמת “צוק איתן” – חווינו בו נקודת מפנה נוראית בפוליטיקה הישראלית. הבועה התל אביבית התפוצצה ומאז כבר לא בטוח להפגין בשום מקום; הכהניסטים יצאו מהחורים שלהם ולא חזרו מאז, אלא הפכו מאז לשחקן ממשי בפוליטיקה הארצית. לא דובר על כך רבות בחו”ל, אז כתבתי מעט על חוויותיי והתרשמויותיי מהקיץ הנוראי ההוא והשינוי שהוא מסמן בחברה הישראלית. לקריאת הרשימה המלאה באנגלית >>

מיליונים רעבים, הררי מזון מושמדים: זה הזמן לכלכלת מזון חברתית

אף שמשבר הקורונה הצית בהלה המונית מפני מחסור במזון, האמת היא שלא חסר בעולם אוכל, אלא שהוא מנוהל באופן נצלני כלפי עובדים והרסני כלפי הסביבה לטובת רווחי ענק של מעטים (שיחה מקומית)