גזענות, איך נוטים להסבירה מתוך ראיה ליברלית, ולמה ראיה רדיקלית יותר נדרשת בשביל לייצר הבנה משמעותית ושימושית של הנושא.
צרכנות מודעת: נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם [אנגלית]
ברשימה זו אני טוען שהתפשטות גישת הצרכנות המודעת במעגלי שמאל היא נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם, עם תפישתו שבחירה צרכנית היא מהות החירות הדמוקרטית. פירטתי טענה דומה, עם דגש מעט שונה, בטור שפרסמתי בעברית ב”שיחה מקומית” בהמשך. אל הטור בשיחה מקומית (“הצד האנטי-דמוקרטי של הצרכנות המודעת”) >> אל הרשימה באנגלית (“נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם”) >>
טבעונות צרכנית לא תעצור את קריסת האקלים, אך בהחלט תעזור
קידום צרכנות טבעונית לבדה ללא מאבק על שינוי המדיניות הציבורית לא יחולל את המהפכה הנדרשת, אולי אף להיפך. אבל הצטברות הבחירות האישיות האלו מראה לנו כיצד יכול להראות עולם בר-קיימא ופורצת את הדרך למדיניות ציבורית אפקטיבית
(שיחה מקומית)
ה- Hebrew Nonbinary Project ועברית א-בינארית ישראלית [טקסט באנגלית]
פרויקט מקסים של יהודים אמריקאיים מציע צורת מגדר שלישית לשפה העברית בתור פתרון עבור דוברות עברית א-בינארייםות, אך מתעלם בכך מהפתרונות השונים הרווחים בקהילה הקווירית בישראל לטובת פתרון שתואם תפישות מערביות של לשון א-בינארית, המתמקדות בהוספת כינויי גוף חדשים, בניגוד לתפישות שהתפתחו בקהילת דוברות העברית, לפיה יש להשמיש מחדש צורות קיימות באופן המתעלה על הבינאריה המובנית של השפה.
כשהימין מפרק השמאל צריך לחבר: הערה על מדינת הרווחה
שירותים חברתיים קולקטיביים ומיסוי פרוגרסיבי הם שני חלקים בלתי-נפרדים ממדינת הרווחה המודרנית. לכן כמובן שהמתקפה הניאו-ליברלית שנועדה לפרק אותה מקפידה להתייחס אליהם בנפרד ובמבודד. השמאל צריך להקפיד לחבר אותם חזרה אחד אל השני.